פוסט אורח חלק שני: כמה מילים על "לימוד מסלול". או: מה המשותף לטיפוס ולמוסיקה?

פוסט אורח חלק שני: כמה מילים על "לימוד מסלול". או: מה המשותף לטיפוס ולמוסיקה?

מאת: אנדריאה ענתי זהו החלק השני של המאמר של אנדריאה על שינויים בגישה לטיפוס לאורך השנים. מי שלא קרא את החלק הראשון שיקליק כאן. ועכשיו, אחרי ההקדמה המיותרת שלי – לחלק השני של המאמר של אנדריאה: בשנים האחרונות מסתמן עידן חדש, עידן של מטפסים שכאילו בכלל לא נהנים לטפס; מעניין אותם רק לסמן v על דרגת קושי מסויימת. לא מזמן שמעתי שהציעו למטפסת צעירה לטפס מסלול יפה בעין פארה והיא אמרה: לא, כבר עשיתי אותו. אפשר להבין מזה שהיא לא…

Read More Read More

הסיפור הנורא שלא ייאמן על הכמעט תאונה שלי בואדי ראם

הסיפור הנורא שלא ייאמן על הכמעט תאונה שלי בואדי ראם

הערה קטנה. התמונות של העגינות מראם (תודה ליערון על השיתוף) הן בשביל האווירה… יאללה, לסיפור: יצאתי להדריך בוואדי ראם. אחרי לא מעט ימי טיפוס בראם וחלק לא מבוטל מהם היו בהדרכה. היכרתי את הסלע, את המסלולים ואת תא השטח מצויין. הנסיעה הזו היתה באביב 2008. מזג האוויר היה נוח. היו לי שני חניכים מצויינים: אינטליגנטיים, נחמדים ומטפסים ספורטיבי לא רע. יודעים לגלוש ולא חושבים שהם יודעים הכל. לא היה להם נסיון בטראד בכלל, אבל בשביל זה הם לקחו אותי. טיפסנו…

Read More Read More

ניתוח תאונות והיוריסטיקות גרועות אצל מטפסים

ניתוח תאונות והיוריסטיקות גרועות אצל מטפסים

הפוסט הזה קצת ארוך, קצת טכני ומאד מפורט והכי גרוע – בלי תמונות. אבל למי שמתעניין בתחקירי תאונות, ניהול סיכונים והיכולת שלנו ללמוד מאירועים כאלו – הוא עשוי להיות חשוב ומאיר עיניים (לפחות כך אני מקווה). בתחקירי תאונות בדרך כלל מציינים את הגורם המיידי לתאונה. מחפשים את הדבר האחד שאפשר היה לעשות אחרת, שהיה מונע את הפציעה הקשה. דוגמאות מוכרות הן:  לא היה עם קסדה, לא קשר קשר בקצה החבל, לא התאבטח. התחושה המיידית בקריאה של סיפורי תאונות היא שהוא,…

Read More Read More

פוסט אורח חלק ראשון: מה נשתנה עידן הטיפוס הזה מכל העידנים

פוסט אורח חלק ראשון: מה נשתנה עידן הטיפוס הזה מכל העידנים

מאת: אנדריאה ענתי אני מאד שמח להביא לכם פוסט אורח ראשון בבלוג שלי. זה אורח עם הרבה כבוד: אנדריאה ענתי, שמטפס וכותב על טיפוס כבר כמה עשורים. הכתבה הזו קצת ארוכה ומכסה כמה רעיונות, אז היא מחולקת לשני חלקים. זה החלק הראשון. בסוף הפוסט מצורפים גם קישורים לעוד מאמרים, ספרונים ודברים אחרים שאנדריאה כתב. ועכשיו, אחרי ההקדמה – למאמר של אנדריאה: פעם, מזמן, היה רק "אלפיניזם"; זו הייתה מילה נרדפת ל-"טיפוס הרים". אפשר היה לטפס לאו דווקא באלפים, כפי שהשם…

Read More Read More

עוד תיק טיפוס קל – Sprint 33

עוד תיק טיפוס קל – Sprint 33

כבר כמה שנים שאני מנג׳ס לפרטנרים שלי בהרים שאני רוצה תיק טיפוס של 30-35ליטר. יש לא מעט תיקים כאלו בשוק, אבל כל אחד מהם מבעס מסיבותיו הוא (בפראפראזה על ויקטור הוגו). לפני שנתיים דקתלון השיקו, תחת מותג הטיפוס שלהם סימונד, תיק קל לטיפוס: Cliff 22. הוא היה כלכך זול, שהחלטתי לקנות אותו רק כדי לנסות. כתבתי עליו כאן בבלוג. באביב האחרון, כשנסעתי לטפס על הגראן פרדיסו, וסיימתי על המחט הירוקה עברתי בתחילת הנסיעה בדקתלון בלי כוונות שופינג מיוחדות, סתם כדי…

Read More Read More

מיניפוסט: המחט הירוקה

מיניפוסט: המחט הירוקה

מבחינה כרונולוגית, זה אמור היה להגיע לפני הפוסט על חאן-טנגרי, אבל כשירדתי מהאייגווי וֵרט, עם חור ברגל ושטף אדרנלין מטורף לא יכולתי לשבת ולכתוב. שבועיים אחרכך כבר הייתי בקירגיסטאן, והשאר – היסטוריה. אבל אני מאד שמח על הנסיעה הקטנה ההיא לשאמוני ביולי 2019, שהתחילה בכמה מסלולי אֲרֵט קטנים להתאקלמות, המשיכה בפסגה של הגראן פרדיסו (זה היה הסיבוב השני של הפוסט הזה) וקינחה בפייס הצפוני של האיגווי וֵרט, דרך הקולואר של הקוּטוּרִייה. אז למי שלא ממש מכיר: מה זה האייגווי וֵרט?…

Read More Read More

חאן טנגרי 2019 קיץ

חאן טנגרי 2019 קיץ

בסוף 2018 החלטנו, איגור ואני, להוציא משלחת לפסגת החאן טנגרי. זה הר של טיפונת יותר מ-7000מ׳, שנמצא ברכס הטיין-שאן (הרי השמיים), על גבול קירגיסטאן, קזחסטאן וסין. הצטרפו אלינו שבעה מטפסים עם נסיון מסויים בטיפוס סלע והרים גבוהים. הם קיבלו תכנית אימונים שכללה אימוני מדרגות, ריצה וכושר כללי. בנוסף, ערכנו מספר מפגשי אימונים משותפים שבהם תרגלו המשתתפים מיומנויות טכניות (גלישה, טיפוס ג׳ומארים, עבודה על חבלים קבועים ועוד). אחרי טיפול בויזות, כרטיסי טיסה והקשר עם החברה המקומית שמטפלת בכל הלוגיסטיקה – יצאנו…

Read More Read More

גראן פרדיסו בשני סיבובים – סיבוב ראשון, עם סוף מפתיע (ומטופש)

גראן פרדיסו בשני סיבובים – סיבוב ראשון, עם סוף מפתיע (ומטופש)

השנה היתה 2017. היינו שלשה, יואל, אני ועוד חבר שהצטרף אלינו (שנקרא לו אורלי – שם בדוי). הפרוייקט היה לעלות בסתיו, אחרי השלגים הראשונים עם סקי טורינג לפייס הצפוני של הגראן פרדיסו (בתמונה), לטפס אותו עם סקי על הגב, ולרדת בסקי על הוריאציה של הנורמל רוט שחוזרת לבקתה, ומשם בחזרה לאוטו. החנינו את האוטו בואלסה-ורנצ'ה (Valsavarenche), אחד העמקים היפים שעולים לגראן פרדיסו. האיטלקים מספרים שזה הפארק הלאומי הראשון שהוכרז באירופה, או בכל העולם, או משהו כזה. הוא באמת פארק יפהפה:…

Read More Read More

טיפוס בצרפת – (2) Mont Aiguille

טיפוס בצרפת – (2) Mont Aiguille

תקציר הפרקים הקודמים: יואל ואני מטפסים מסלול על מונט איגווי, מגיעים למעלה, אוכלים ארוחת צהרים ושוכחים את המפתחות של האוטו על הפסגה. סיימנו את הפרק הקודם כשיואל ואני ליד האוטו, בלי מפתח. הצלחנו לפתוח את הדלתות (וכל הכבוד ליואל שלא שם לב לזה שאני צוחק עליו ובכל זאת לוקח מקלות הליכה לכל מקום), אכלנו לחם עם סרדינים, מיונז, גבינה ופטה ושתינו בירה. עכשיו מתכננים את הלילה, כי מחר צריך לדאוג למפתחות. יואל כבר מתכנן איך הוא יתקשר לפריז לבעל האוטו…

Read More Read More

טיפוס בצרפת – הרפתקאה אלפינית במכנסיים קצרים (ופליס דק)

טיפוס בצרפת – הרפתקאה אלפינית במכנסיים קצרים (ופליס דק)

זהו הפוסט השלישי על הנסיעה האחרונה שלי לצרפת. בפוסטים הראשון והשני סיפרתי על מונט איגויי. הפרק הזה יספר על מה שקרה לנו כשטיפסנו על המחט של הדיבונה. גם כאן, כמו תמיד, עבור הקוראים הלא-מטפסים, המילים הלא מובנות יקשרו לדפים המתאימים באנציקלופדיה של הטיפוס. המחט של הדיבונה (Aiguille la Dibona) הוא שפיץ חד מאד שנמצא במפנה הדרומי של העמק של הברארד (La Berrarde). אנג'לו דיבונה (Angelo Dibona) היה מדריך ומטפס איטלקי ידוע, ואפילו יש בדולומיטים ריפוג'יו על שמו, ליד קורטינה ד'אמפצו….

Read More Read More