Browsed by
קטגוריה: הכל

Life Guard של Mad Rock

Life Guard של Mad Rock

This entry is part 3 of 3 in the series תפסת מרובה לא תפסת...

התחלנו את סדרת הסקירות הזו עם המכשיר הכי כבד (Revo של Wild Country) וקפצנו למכשיר הכי קטן וקל. מאד רוק מאד מתגאים בכך שזה המכשיר הכי קטן וקל בקטגוריה הזו. והם צודקים. עם 145גרם, הוא ממש פצפון ונראה חמוד מאד. ברגע הראשון הוא מרגיש לא מאסיבי מספיק, והציר שלו מרגיש קצת חפשי מדי. אבל למעשה, זה אמצעי חיכוך מוצלח מאד. הוא עובד על אותו עיקרון כמו של הגריגרי: יש לו קאם שהחבל רץ סביבו, אם החבל מנסה לרוץ מהר (כלומר…

Read More Read More

קסדות והאם הן באמת נחוצות- סתאאאם…

קסדות והאם הן באמת נחוצות- סתאאאם…

הויכוחים על קסדות נמשכים ברשת בכל הכוח, והם קיימים מאז שהתחלתי לטפס. טוב, לא באמת היתה רשת אז, אבל הויכוחים היו גם היו. אז אם לצטט את ג׳רי סיינפלד: ״מכל הדברים שמעידים על כך שאנשים הם טפשים, הדוגמה הכי טובה שאני מכיר היא קסדה״. אבל למה לי לכתוב, ניתן לסיינפלד להסביר… זה לא פוסט על בטיחות אלא פוסט כללי על קסדות וכמה מילים על קסדות אולטרא-קלות. אבל לפני זה, מכיוון:1. שאני ידוע כ״מכחיש קסדות״ ו…2. שאני לא באמת מבין למהאני…

Read More Read More

Revo של Wild country

Revo של Wild country

This entry is part 2 of 3 in the series תפסת מרובה לא תפסת...

כאמור, אני פותח את סדרת הפוסטים הזו במכשיר של וויילד קאונטרי – Revo. לטובת הצילומים הרחקנו עד לשיפולי האלפים הצרפתיים, ואת כל הנסיונות עשינו בגאיון (Les Gaillands) המצוק העירוני של שאמוני. המכשיר הגיע אלי בתוך האריזה המקורית (לא הכי מינימליסטית שיש). הנה סרטון הפתיחה של האריזה… ואחרי שהתקשקשנו עם הפתיחה – נעבור לסקירה עצמה. ה- Revo הוא מכשיר ננעל אוטומטית, מה שקוראים היום assisted belay device. הוא מיועד לאיבטוח בטופרופ ובהובלה, על חבלי סינגל בקטרים 8.5 עד 11מ״מ. הטווח הרחב…

Read More Read More

תפסת מרובה לא תפסת…

תפסת מרובה לא תפסת…

This entry is part 1 of 3 in the series תפסת מרובה לא תפסת...

המטפסים הזקנים זוכרים את הופעת הגריגרי. זה קרה בשנת 1991. הגריגרי של פצל היה המצאה חדשנית בכמה מובנים. הוא למעשה יצר קטגוריה חדשה של אמצעי חיכוך: אמצעי חיכוך שננעלים אוטומטית בזמן נפילה. למטפסים הותיקים זה נראה רמאות, בדיוק כמו שנעלי טיפוס נראו סוג של רמאות לותיקים בדור שלפני. הם טענו שלאבטח עם אמצעי כזה זה עצלנות, שמאבטחים לא ילמדו לאבטח ויסמכו על המכשיר וזה יוביל לגלי תאונות בכל העולם. כל התחזיות האלו לא התממשו. במקום זה, עוד ועוד חברות ציוד…

Read More Read More

ההר הראשון שלי

ההר הראשון שלי

הפעם הראשונה שהייתי על הר היתה בשוויץ… אבל זה היה הר של הליכה בשלג, עם אפרואוץ׳ של הליכה על קרחון. אמנם נפלתי לקרוואס, ומשכו אותי החוצה, אבל הסתובבנו איזה 150מ׳ מתחת לפסגה. זה היה אלטשהורן (Aletschhorn, 4194m) אבל זה לא הסיפור. כי לא הגענו לפסגה. ובכלל – יש סיפור אחר… הסיפור על ההר הראשון שלי בכלל התחיל בנסיעת טיפוס סלע לורדון, צרפת. בקיץ של שנת 1995. היינו בורדון חודשיים, שמתוכם טיפסנו 56 ימים. לא היו ימי מנוחה, תשאלו? אז לא….

Read More Read More

בני אגור – האלפיניסט (האמיתי) העברי הראשון

בני אגור – האלפיניסט (האמיתי) העברי הראשון

את בני אגור פגשתי כשהייתי חייל בתחילת השירות הצבאי שלי. הייתי אז מדריך טיולים בחוגי סיור, ובטיול בנחל כזיב ניסיתי לטפס החוצה מהבריכה ״הקניונית״ של נחל כזיב על הקיר התלול בגדה הצפונית של הבריכה. בני ראה אותי, חייך את החיוך שלו, והזמין אותי לטפס בגיא בן הינום ביום שישי. באותו זמן, לא ידעתי שיש בכלל דבר כזה טיפוס. באתי ביום שישי לגיא בן הינום, הוא העלה אותי (בטופ-רופ) על ״אפילו פיטר״ וכך התחילה קריירת הטיפוס שלי.לא ידעתי זאת אז, אבל…

Read More Read More

העמוד האדום של השבועון

העמוד האדום של השבועון

הסיפור הזה מתחיל במכבסה. כן, כן, במכבסה אוטומטית כזו ששמים מטבעות ואת הכביסה ויושבים ומחכים עד שהכל מוכן. זה היה בשנת 1996. זו היתה הפעם השלישית שנסעתי לטפס בורדון, וכבר התחלתי לפנטז על עוד אתרים בצרפת: יותר ארוכים, יותר מחייבים. באחד הימים קפצנו לקסטלן לעשות כביסה, ובמכבסה מצאתי איזה מגזין טיפוס. היתה בו כתבה (בצרפתית, שעוד בקושי יכולתי לקרוא) על אתר חדש שנפתח ליד בריאנסון, בשם Tête d'Aval. מכיוון ש-avaler זה לבלוע בצרפתית (לא ידעתי, אבל בדקתי במילון), כבר הרצתי…

Read More Read More

נשמות בקרח

נשמות בקרח

הקדמה קצרה: למי שלא מכיר את גרג צ׳יילד, הוא מטפס אוסטרלי שטיפס ופתח מסלולים וכבש פסגות בכל העולם: סלע, הרים גבוהים ומסלולי אייד ביוסמיטי… גרג צ׳יילד, שאמרו עליו שהוא המטפס הכי טוב מבין הכותבים, והכותב הכי טוב מבין המטפסים… הוציא כמה ספרים, והוא ללא ספק כותב הטיפוס האהוב עלי מכולם. נחשפתי לכתביו בשנות השמונים והתשעים, בטור הקבוע שלו במגזין Climbing, בטור הקבוע שלו ״גלויות מהמדף״. המאמרים האלו קובצו בהמשך לספר באותו שם. על המאמר הזה חשבתי בזמן שהייתי תלוי על…

Read More Read More

לזכרו של גיא קרמר – מעין תחקיר

לזכרו של גיא קרמר – מעין תחקיר

הפוסט הזה נכתב כראשון בסדרה שתהיה (כך אני מקווה) סדרת סיפורים על המטפסים הישראלים שלא שמעתם עליהם הרבה. גם על תאונות, וגם על הישגים. בינתיים כתבתי גם על יואב ניר. הפעם – על גיא קרמר: מטפס מצויין וחבר יקר. בסוף קיץ 2019 חזרתי לדולומיטים אחרי איזה עשור שבו טיפסתי במקומות אחרים. זו היתה חווייה עוצמתית במיוחד. טיפסנו מסלולים מפורסמים, יפהפיים וארוכים ואפילו חזרנו לספר על זה. היה משהו אחד שניקר במוחי כל הזמן בנסיעת הטיפוס הזו. חשבתי עליו באופן כללי,…

Read More Read More

על החשיבות שבשיתוף מידע או, אל תהיו קקות!

על החשיבות שבשיתוף מידע או, אל תהיו קקות!

הפוסט הזה הוא פוסט המשך לפוסט ההוא, על איך אנחנו משתמשים בהיוריסטיקות גרועות, מוסיפים עליהן הטיות קוגניטיביות ומסיקים מסקנות לא נכונות על כל מיני דברים, וביניהם גם החלטות בנושאי בטיחות בטיפוס. בפוסט הזה אנסה לתאר דרך יותר טובה לקבל החלטות כאלו. כמו הקודם – גם זה יהיה פוסט של טקסט, אבל יותר קצר. נתחיל בדוגמה מתחום אחר לגמרי: איך אנחנו מחליטים מהם גורמי סיכון למחלה, לאלצהיימר, למשל?  לוקחים את כל חולי האלצהיימר שמאובחנים, ובודקים במה הם שונים כאוכלוסייה מכלל האוכלוסייה….

Read More Read More