רק עכשיו חזרתי מהאלפים. היה מצויין, למרות שהתנאים היו מעפנים. ההתחממות הגלובלית (כן, יש דבר כזה, לכל מכחישי המדע ואוהבי טראמפ) מכה בנו כבר כמה שנים. הקרחונים מצטמצמים, ולמרות שירדו בחורפים האחרונים כמויות נאות של שלג, הוא לא מספיק להישאר ולעבור קומפקצייה, וכולו נעלם בקיץ. אבל זה לא הנושא. היה לי העונג לקחת לטיסת ניסוי, לבחון ולהשוות שני דגמים של רתמות אולטרא-קלות לטיפוס הרים.

אז מה זה בכלל רתמות אולטרא-קלות לאלפיניזם?

בניגוד לטיפוס ספורטיבי, באלפיניזם, בסקי-אלפיניזם ובהרים גבוהים אין נפילות. כלומר, יש לעיתים רחוקות, אבל נפילה היא לא חלק מהפרקטיקה המקובלת.

רתמות מודרניות לטיפוס אלפיני אמורות להתאים למסלולים עם סלע, קרח ושלג. לסקי בעלייה (זה ראוי למאמר נפרד) ובירידה. הן צריכות להיות קלות (אולטרא-קלות), לא מפריעות לתנועה, והכי חשוב: צריך להיות אפשר לשים אותן בלי להרים את הרגליים מהשלג (בלי להוריד סקי או קרמפונים).

שימוש נוסף לרתמות כאלו הוא למסלולים שעושים בהם הרבה גלישות חבל ארוכות בירידה ממסלולים אלפיניים ואפילו לפעמים עם סקי על הגב. גולשים את הדברים שהם סלעיים מדי או תלולים מדי כדי לרדת אותם בסקי. זה למרות שמי שרואה הרבה סרטוני סקי יודע שאין באמת תלול מדי… תראו:

רתמה כזו אמורה להיות גם מספיק חזקה. חזקה? מה זה אומר חזקה? לרתמות האולטרא-קלות האלו יש אורך חיים לא גדול. שנתיים כזה? אבל הן קלות מאד. למעשה, הן מיועדות לסקי-אלפיניזם. זה אומר שאתה עם הרתמה כל היום, היא לא אמורה להפריע לך לזוז (לעשות סקי או לטפס קרח) אבל אתה לא יושב בה כמעט אף פעם. הרתמה עליך למקרה של חילוץ, בעצם. ולכן היא צריכה להיות מספיק חזקה כדי לקחת נפילה אחת או להיות מספיק טובה אם נפלת לקרווס, זורקים לך חבל ואתה מתחבר אליו כדי שירימו אותך…

Loupo light II של אדלריד

הרתמה הזו לא נראית ולא מרגישה כמו רתמה, יותר כמו משהו שמישהי תקנה בחנות הלבשה תחתונה כדי לשמח את החבר שלה… ועכשיו ברצינות: הרתמה עשויה מרשת דיינימה, והיא מתקפלת לתוך כיס קטנטן.

זו הרתמה הכי קלה בעולם, עם 80גרם, היא טיפונת יותר קלה מרתמות אחרות בקטגוריה שלה כמו ה-ALTITUDE של פצל (150גרם, בהמשך), ה-Oz 22 Race של Cilao (100גרם) וה-Choucas Light של בלו אייס (84 גרם).

במבט ראשון היא לא נראית מאד נוחה אבל באופן מפתיע – לא מרגישים אותה. חשוב לזכור שלא מדובר על רתמה לטיפוס ספורטיבי, אלא על רתמה לאלפיניזם ולסקי-אלפיניזם. זו רתמה שכמעט אף פעם לא תהיה בשימוש, פרט למצבי חירום: נפילה עם סקי לתוך קרבס, משהו שמתמוטט או נשבר והמטפס נופל וכו'. התכונה החשובה לרתמה כזו היא שהיא לא תפריע לתנועה. כמובן שהיא צריכה להיות חזקה מספיק לאיבטוח, גלישה ובלימת נפילה. אלו, למעשה, הקטגוריות שבהן נבחנה הרתמה.

א1. קלות לבישה

זה קצת מבלבל, בפעם-פעמיים הראשונות, אבל כשמבינים מה קורה שם – זה ממש סבבה. הלולאות הצבעונייות (כחול לכחול – ירוק לירוק) הן די מסבירות את עצמן, והתיק-תק הקטן מחזיק הכל במקום. אין אבזמים בכלל, אז לא צריך להתעסק עם השחלה וקיפול של רצועות.

א2. אפשרות ללבישה עם כפפות במזג אוויר סוער

באופן מפתיע – אין בעיה. הצלחתי ללבוש את הרתמה בשלג, ברוח ובקור עז, בלי להוריד את הכפפות הגדולות. הלולאות נושאות העומס תפורות כך שהן קשיחות מספיק ואפשר לדחוף אותן למקום, ולא חייבים למשוך משהו עדין (בעייה ידועה עם כפפות).

אפילו את הרצועות האלסטיות שמחזיקות את לולאות הרגליים במקום – הצלחתי לדחוף למקומן ולהדק עם כפפות. שתי דקות והכל היה במקום!

ב1. תנועה וחופשיות בסקי

שום בעייה. אני לא יודע אם זה בגלל שהרתמה לא שוקלת כלום, בגלל שהיא יושבת במקום היטב או בגלל הנדסת אנוש או משהו אחר. אבל אחרי דקה או שתיים – לא מרגישים אותה והיא לא מפריעה. בקטגורייה הזו – דוז פואה!

מצד שני, עם ציוד על הרתמה היא מתנהגת קצת מוזר. ברוב הרתמות המיועדות לסקי-טורינג וסקי-אלפיניזם יש לולאות ייעודיות לברגי קרח על לולאות הרגליים. כאן אין, וחבל. זה אומר שמסתובבים עם ציוד תלוי ומתנדנד על הרתמה. בסקי זה לא נורא כי יש מעט ציוד על הרתמה.

ב2 תנועה וחופשיות בטיפוס

בדומה לסעיף הקודם – גם כאן זה לא מפריע לתנועה, אבל זה לא סופר נוח עם ציוד. מה שמפריע זה שיש לולאות ציוד לא נוחות. לא נוחות להקלפה של ציוד, וגם לא נוחות להסרה של ציוד מן הרתמה. מכיוון שהרתמה לא מיועדת לזה כלכך – זה לא חיסרון מהותי, אבל זה שווה ציון.

ג. לקיחת נפילות

ניסיתי – לא כיף. אבל זה מחזיק. באמת לא כיף… אבל מחזיק.

ד. איבטוח

הרתמה הזו היא בסדר לאיבטוח. כדאי להקפיד לסדר את רצועות הרגליים, אבל בסה"כ – לא נורא.

ה. גלישה (על חבל)

כמו בסעיפים הקודמים, גם בגלישה הרתמה עובדת, אבל לא מאוד נוחה.

ו. ציוד נוסף

כאן הרתמה הזו קצת לוקה בחסר. אמנם לסקי-אלפיניזם לא צריך הרבה ציוד על הרתמה – ציוד אישי בעיקר (טבעת, אמצעי חיכוך, שניים שלשה ראנרים, שני ברגי קרח), אבל לולאות הציוד כאן ממש מינימליסטיות וקשה להקליף עליהן. ברתמות מהז'אנר הזה גם מוסיפים מיקום ייעודי לברגי קרח, שלא יתנדנדו וישתפשפו במכנסי גורטקס. ברתמה הזו אין את החיבור הזה, וקצת חבל.

הרגשה כללית וסיכום

באופן מפתיע – זה לא כלכך נורא. אבל זה גם לא מושלם. לסקי מאונטיינירינג זה סבבה לגמרי. נוח, לא מפריע, אפשר לשים ולהוריד עם כפפות. לטיפוס ממש לא הייתי לוקח רתמה כזו, במקרים של נפילה (של המאבטח או של המטפס) זה לא נוח ולא כיף.

בעיקרון, הרתמה הזו היא מעולה לשימוש שלה: סקי-אלפיניזם וסקי-טורינג. יותר לסקי טורינג. אם גולש סקי נופל לקרבס – קל להתחבר לרתמה ולמשוך אותו החוצה. לזה היא מומלצת ממש.

ALTITUDE של פצל

שוקלת טיפה יותר מהרתמה של אדלריד, אבל מתקפלת כמעט לאותו גודל, האלטיטיוד של פצל, חוץ מהשם המגניב שלה, גם נראית יותר דומה לרתמות מוכרות. הזמן שלוקח להתרגל אליה קצר יותר, אבל רק בגלל שהיא עוקבת אחרי המבנה הרגיל של רתמות טיפוס, כולל ביליי לופ (הרחבה על זה  – בהמשך) ולולאות ציוד מינימליסטיות אבל עובדות.

א1. קלות לבישה

שום בעיה. האלטיטיוד בנויה כמו המון רתמות אחרות במבנה של יחידה אחת. רצועה סביב הגב, רצועה בין הרגליים, ביליי לופ ואבזם. האבזם מינימליסטי, כדי לחסוך במשקל, ועדיין נותן תחושה מוצקה ובטוחה.הרצועות המשניות, שמחברות את לולאות הרגליים לחגורה הראשית עובדות מצויין ומחזיקות את הרתמה במקום.

א2. אפשרות ללבישה עם כפפות במזג אוויר סוער

למרות שאינטואיטיבית חשבתי שהאלטיטיוד תהיה קלה יותר ללבישה – היא היתה מעט קשה יותר עם כפפות גדולות. הרצועה נוטה מדי להסתובב ובורחת בין האצבעות. בסוף זה עבד. לקח איזה ארבע דקות אבל עבד.

ב1. תנועה וחופשיות בסקי

אחרי ששמים את הרתמה – לא מרגישים אותה. שתי לולאות אלאסטיות על כל לולאת רגל מחזיקות בורג קרח במקום בלי שיזוז ובלי שיפריע. הרתמה לא מורגשת גם בסקי בירידה וגם (לא פחות חשוב) בסקי בעלייה, ובהליכה.

נראה שלביליי לופ יש תנועתיות רבה בזמן הליכה וכשעולים בסקי. זה אומר שהוא משתפשף כל הזמן. עם דיינימה, שידועה בעמידות נמוכה בשפשוף – זו עשוייה להיות בעיה. מכיוון שרצינו רתמה סופר-קלה – נצטרך לשלם על כך באורך חיים קצר, כנראה…

ב2 תנועה וחופשיות בטיפוס

לולאות הציוד ממוקמות בצורה מוצלחת. לא קשר לשים עליהן ולהוריד מהן ציוד. עם כמות גדולה של
ציוד – הרתמה הופכת לא מאד נוחה (אבל לא לזה היא מיועדת, אז לא נורא, נכון?).

הרתמה יושבת די הדוק, ולא מרגישים הפרעה לתנועה גם בטיפוס. לולאות הציוד עושות את העבודה, אבל כאמור – לא נוחות עם הרבה ציוד.

ג. לקיחת נפילות

בסעיף הזה הרתמה הפתיעה אותנו. זה לא טוב כמו רתמה "אמיתית", אבל גם לא היה הרבה יותר גרוע. לשבת בה הרבה זמן כנראה יהיה לא נוח, אבל כמו שכבר כתבנו – היא לא מיועדת לזה. בסעיף הזה הפצל מנצחת את האדלריד.

ד. איבטוח

התוספת של ביליי לופ הופך את ההתעסקות עם מכשיר האיבטוח לקצת יותר נעים. זה לא אידיאלי – אבל עובד.

ה. גלישה

הרתמה עושה את העבודה. גם כאן – הביליי לופ הופך את ההתעסקות לפשוטה. להעביר טבעת ולהתחבר – זהו!

ו. ציוד נוסף

לולאות הציוד שעל הרתמה עושות עבודה סבירה. עם הרבה ציוד על הרתמה זה לא מאד נוח (וגם הרתמה לא יושבת רגיל). אבל עם ציוד אישי זה בסדר. הלולאות האלסטיות על הלופים של הרגליים מחזיקות את ברגי הקרח מצויין, והם גם נשלפים מהן בקלות, כשצריך.

הרגשה כללית וסיכום

הרתמה של פצל עושה את העבודה. היא נוחה ונותנת הרגשת בטיחות. הייתי רוצה ללכת איתה כמה עשרות ימים עם הסקי ולראות איך הביליי לופ שורד את זה. אני חושש שלא הכי הכי טוב: אני חושש שהשפשוף המתמיד של רצועות הדיינימה לא ייתן לרתמה הזו זמן חיים ארוך מאד. אבל זה רק בגדר ניחוש כרגע, כי לא הגעתי לזה.

סיכום והשוואה…

בהשוואה – שתי הרתמות יצאו די שקולות. של אדלריד יותר קלה, של פצל יותר קלה להבנה, שתיהן נוחות למדי לתנועה, סבירות מינוס לגלישה, וממש לא כיפיות בנפילות…

אין לי המלצה מפורשת על אחת יחסית לשניה, אם אתם אוהבים ירוק – לכו על האדלריד. אם כתום – על הפצל!

ותעשו הרבה סקי-אלפיניזם – זה כיף!